Suicide prevention

מניעת אובדנות-ד”ר שירי דניאלס

נתונים

הסטטיסטיקה הרשמית בישראל: כ-  500 מקרים של התאבדות בשנה.
מספר ניסיונות ההתאבדות גבוהה יותר מפי 10.

נתוני משרד הבריאות לגבי התאבדויות:

היקף התופעה 
בשנת 2013 , נרשמו 372 התאבדויותירידה מ– 482 בשנת 2010 .
ההתאבדות מהווה כאחוז אחד מכלל הפטירות של גילאי 15 ומעלה, 1.5% בקרב
גברים ו– 0.4% בקרב נשיםבקרב גילאי 15-24 , ההתאבדות הייתה 13%
מהפטירות, 15% בקרב בנים ו– 11% בקרב בנותבשנים 2011-2013 . התאבדות
מהווה כעשירית מכלל תופעת האובדנותהכוללת התאבדות וניסיונות התאבדות,
9% בשנת 2013

גיל ומגדר: 
שיעור ההתאבדות עולה עם הגיל במיוחד בקרב גברים. ממחצית שנות
התשעים, נרשמה ירידה בשיעור ההתאבדות לגברים ולנשים בכל הגילים. בקרב
גברים, עיקר הירידה נרשמה לגילאי 15-24 , השיעור ירד במחצית מ- 11.7 ל-
100,000 נפש בשנים 2001-2003 ל- 5.7 בשנים 2011-2013 . בקרב נשים, עיקר
הירידה נרשמה לגילאי 65 ומעלה. שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל ירד ל- 6.3 ל-
100,000 נפש בשנת 2013 , 10.2 לגברים ו- 2.7 לנשים בהשוואה ל- 8.9 , 13.5 ו- 4.7
בשנת 2005

–  בקרב גילאי 15-24 , התאבדות מהווה סיבת המוות השנייה בקרב בנים וסיבת
   המוות השלישית בקרב בנות, בשנים 2011-2013 .
–  שיעור ההתאבדויות עולה עם הגיל.
–  שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל של גברים ונשים בישראל נמוך בהשוואה
   למרבית מדינות אירופה

נתוני משרד הבריאות לגבי ניסיונות התאבדות:
 
היקף התופעה: 
בשנת 2014 נרשמו 6,488 ניסיונות ההתאבדות במחלקה לרפואה דחופה בבתי החולים הכלליים, 2,748 לגברים ו- 3,738 לנשים.
 
גיל ומגדר: 
בשנת 2014 , שיעור הניסיונות המתוקנן לגיל היה 98 ל- 100,000 נפש בגיל 10 ומעלה, 84 לגברים ו- 113 לנשים. ניסיונות ההתאבדות של בני נוער בגיל 10-24 היו כמחצית ( 47% ) מכלל ניסיונות הנשים ו- 41% מניסיונות הגברים. בעשור האחרון, האחוז עלה בקרב גברים אך נשאר יציב יחסית בקרב נשים. השיעור הגבוה ביותר נרשם בגיל 18-21 בקרב גברים ונשים, עלייה ב- 35% לנערות, לעומת עלייה של 87% לנערים, בשנים 2005-2014.
 
בשנת 2014 , ניסיונות ההתאבדות של בני נוער בגיל 10-24 היו כמחצית (47%) מכלל ניסיונות של הנשים ו- 41% מניסיונות הגברים. בעשור האחרון, האחוז עלה בקרב גברים אך נשאר יציב יחסית בקרב נשים.
 
מסרים חשובים
 
התאבדות ניתנת למניעה!
גורמי הסיכון להתאבדות הראשונים במעלה הם: דיכאון והפרעות נפשיות אחרות וניסיון התאבדות קודם.
קיים תת-דיווח וכי חלק מניסיונות ההתאבדות והתאבדויות אינן מוגדרות כך. קשה לדבר על ‘מקום טוב’ מול העולם בהקשר הזה. על כך כבר נאמר כי כל המציל נפש, הציל עולם ומלואו ומעגלי הפגיעה וההרס כפועל יוצא מכל התאבדות קשים מנשוא, ובעצמם מהווים גורם מסכן.
בנפש האדם האובדני קיים מרכיב רגשי של כאב בלתי-נסבל יחד עם מרכיב של צמצום קוגניטיבי וראיית מנהרה. זו לא ‘בחירה’ שקולה.
פעמים רבות האדם שואף להפסקת הכאב וחש תחושת ייאוש ותחושת ‘אין ברירה’ שיחלפו. לרוב מתנהל קונפליקט בין הדחף לחיות לדחף להפסקת החיים.
היכולת לקבל מענה טלפוני אנונימי, זמין ומידי מאפשר ביטוי, ללא חשש מתיוג או משיפוטיות. הוא מזַמן אפשרות נדירה להתערבות מסייעת ותומכת ברגעים קשים מנשוא שבהם אדם נמצא בנקודת שפל בחייו והוא מתקשה בגיוס כוחות להתמודדות.
אין להשאיר אדם שנראה אובדני לבד. הוא זקוק לטיפול נפשי מידי. במקרה של סיכון מידי יש לפנות למשטרה או להפנות בליווי לחדר מיון.
 
אסטרטגיות למניעת התאבדות
העלאת מודעות
מניעת נגישות לאמצעים קטלניים ולנקודות חמות
איתור באמצעות תשאול
סיוע רגשי באמצעות קו חם ובאינטרנט והפניה לקבלת עזרה

פעילות ער”ן
 בשנה האחרונה  העניקו המתנדבים בער”ן מענה ותמיכה למעלה מ- 180,000 פניות. סיווג ראשוני  של הפניות לפי רמת סיכון מלמד שמתוך כלל השיחות מעל  5,000 שיחות הוגדרו כאבדניות, וכ- 800 אירועים אובדניים הצריכו הפעלת נוהל חירום מציל חיים.
שירותים של עזרה ראשונה נפשית באמצעות הטלפון והאינטרנט מהווים מקור חשוב וייחודי של מניעת התאבדות וניסיונות התאבדות בכל העולם. 
ממצאי מחקר בישראל  מלמדים שלער”ן ישנה תרומה חשובה במניעת אובדנות בישראל, ושמתנדבי ער”ן מצילים מאות חיים בשנה, הלכה למעשה.
הפעילות לצמצום התאבדויות וניסיונות התאבדות  נועדה למנוע סבל וכאב לכל המעגלים הקרובים לאדם האובדני, שכן כל מקרה התאבדות מותיר אחריו “אדמה חרוכה” בסביבתו הקרובה של אותו אדם, ומשפיעה על חייהם ורווחתם של אלפי אנשים לאורך שנים.

Skip to content